כמה מילים על סופרת הילדים המופלאה, שספריה ליוו דורות של ילדים מחייכים.
מירי נולדה למשפחת מורים, בקיבוץ דגניה ב', שעל שפת הכנרת.
היא מתארת את עצמה כילדה שמנמונת, בעלת עיניים כחולות וגדולות, וראש מלא חלומות ודמיונות.
כל היום הייתה שקועה בקריאת ספרים, עד שאימא ואבא כבר כעסו עליה. הם אמרו לה שהיא צריכה לצאת יותר החוצה, ולא לקרוא כל-כך הרבה, אחרת יתקלקלו לה העיניים, והיא תצטרך משקפיים...
מירי לא הקשיבה להם...
העולם שבחוץ היה יפה, אבל העולם שבתוך הספרים - היה יפה הרבה יותר!
כשמירי גדלה, היא למדה בסמינר למורים כי רצתה להיות מורה, כמו אימא ואבא.
וכך היה. מירי הייתה מין מורה שכזאת, שאוהבת לשחק עם הילדים משחקים דמיוניים ולהציג איתם כל מיני הצגות מצחיקות.
אחר-כך היא למדה ספרות באוניברסיטה. היא למדה כל-כך הרבה שנים, עד שנעשתה בעצמה דוקטור לספרות, והיום היא מלמדת מורות צעירות איך להיות מורות טובות, ואיך לגרום לילדים לאהוב מאוד סיפורים ושירים...
עם השנים מירי הייתה לאימא (כשנולדו לה ארבע בנות חמודות-חמודות). היא התחילה לכתוב לילדות שלה כל מיני סיפורים ושירים בחרוזים, וגם איירה את הסיפורים בציורים נחמדים ומצחיקים.
כך היא כתבה, ציירה והוציאה לאור ספרים לילדים, שהמפורסמים ביניהם הם:
"חוקי היער הירוק" (שהיה ספרה הראשון), "חתונה בגינה", "מלאך שחור מלאך לבן", "בן כוכב", "סיפורים על מספרים", "טיפ-טיפונת", "החנוכיה שלי", "שבעה ידידים", "מכשפת המדבר", "תפוח בדבש" ועוד ועוד.
כיום, מירי היא סבתא לנכדים. עדיין יש לה עיניים כחולות וראש מלא חלומות, ועד היום היא כותבת -
והיא תמשיך לכתוב כל עוד יהיו ילדים שיאהבו לקרוא...
Comments